חברון

חברון

ההיסטוריה של חברון

העיר חברון היא בין הערים העתיקות בעולם הנמצאת כ-40 ק"מ דרומית לירושלים בשטח הפלסטיני הכבוש. חברון היא עיר קדושה לשלוש הדתות המונותיאיסטיות ומאמינים כי אברהם חי ומת בעיר, וכי הוא קבור במערת המכפלה/מסגד איבריהימי יחד עם אשתו שרה, בנם יצחק ואשתו רבקה, ונכדו יעקב ואשתו לאה. לאורך ההיסטוריה, היו תקופות שבהן מיעוט יהודי חי לצד רוב מוסלמי בחברון.

מתחילת המאה ה-16 ועד ראשית המאה ה-20, חברון הייתה חלק מהאימפריה העות'מאנית. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה חברון בשטח הממשל הבריטי שנודע כמנדט הבריטי. בשנות ה-20 של המאה העשרים, החלו לגבור המתחים בין האוכלוסייה המוסלמית ליהודית בשטח הפלסטיני כתוצאה מעלייתן של שתי תנועות פוליטיות ודתיות: הציונות, שדגלה בהקמת בית לאומי ליהודים, והתנועה האחרת הייתה מודעות גוברת של הפלסטינים למדינה פלסטינית עצמאית וחופשית. שתי התנועות טענו לזכותן על אותה אדמה. בשנת 1929 אירע טבח בחברון שבו נהרגו 67 יהודים ונפצעו קרוב ל-100. השכנים הפלסטינים הגנו על כ-400 יהודים באותו אירוע. לאחר הטבח, פונו התושבים היהודים לירושלים על ידי רשויות המנדט הבריטי, ובשנת 1936 לא הייתה אוכלוסייה יהודית בחברון.

ב-14 במאי 1948 נסוגו הכוחות הבריטיים, וראש הממשלה הישראלי דוד בן גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל. העיר חברון הועברה לידי השלטון הירדני שנמשך עד מלחמת ששת הימים ב-1967, אז נכבשה העיר בידי ישראל יחד עם יתר הגדה המערבית.

האינתיפאדה הראשונה

ב-13 בספטמבר 1993, חתמו יו"ר הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) יאסר ערפאת וראש ממשלת  ישראל יצחק רבין על הצהרת עקרונות (הסכם אוסלו), שקבע הכרה הדדית בין אש"ף לישראל, הקמת רשות לאומית פלסטינית ונסיגת כוחות הביטחון הישראלים ממספר ערים פלסטיניות. בשנת 1994, בתקופת תהליך השלום באוסלו, מתנחל יהודי נכנס למסגד איבריהימי בשעת התפילה, פתח באש והרג 29 מתפללים ופצע יותר מ-125 נוספים.

הסכמי אוסלו 1995

בשנת 1997 נחתם הסכם חברון והעיר חולקה לשניים: אזור H1 ואזור H2. אזור H1 מצוי בשליטת הרשות הפלסטינית והוא שקול לשטח A. אזור H2 מצוי בשליטת ישראל ושקול לשילוב של שטח B ושטח C.

 

חברון היום

בחברון חיים כ-215,000 פלסטינים (729,000 בנפת חברון), ולאורך ההיסטוריה היו תקופות שבהן מיעוט יהודי חי לצד רוב מוסלמי בעיר. כיום חיים בעיר העתיקה 500 עד 800 מתנחלים ועוד 6,000 עד 9,000 בעיר הסמוכה קריית ארבע, מחוץ לעיר.

חברון היא מרכז מסחר ותעשייה בשטח הפלסטיני הכבוש, ואחראית לשליש בקירוב מהתמ"ג של הגדה המערבית. תעשיית האבן של העיר היא המגזר העיקרי בה, אך גם נעליים ומוצרי עור, בתי מלאכה לקדרות ומפעלי זכוכית תורמים למסחר בעיר. רבים מן היצרנים המקומיים מתמודדים עם קשיים בייצוא מוצריהם, ואף בשליחתם לירושלים, בשל ההגבלות שמטילות הרשויות הישראליות.

מאז האינתיפאדה השנייה חברון חווה שקיעה כלכלית, במיוחד עבור הפלסטינים המתגוררים באזור H2 ובעיר העתיקה. לאחר הטבח ב-1994, המרכז המסחרי הראשי בעיר העתיקה, רחוב אל-שוהאדה, נסגר בחלקו בפני תושבים פלסטינים. פרוטוקול חברון קורא לפתיחתו המחודשת של הרחוב, שבוצעה חלקית ב-1997 ו-1998. אולם מאז האינתיפאדה השנייה הרחוב סגור בפני פלסטינים.

האתר הקדוש: מסגד איבריהימי/מערת המכפלה

אחרי הטבח של 1994 במסגד, חולק המבנה לשניים – חלק מוסלמי וחלק יהודי. מתפללים משתי הדתות חולקים את האתר הקדוש במשך כל השנה. עשרה ימים בשנה האתר פתוח בלעדית ליהודים, ועשרה ימים בלעדית למוסלמים. האתר הקדוש נמצא כיום בשליטת כוחות הביטחון הישראלים.

אחרי הטבח של 1994 במסגד, חולק המבנה לשניים – חלק מוסלמי וחלק יהודי. מתפללים משתי הדתות חולקים את האתר הקדוש במשך כל השנה. עשרה ימים בשנה האתר פתוח בלעדית ליהודים, ועשרה ימים בלעדית למוסלמים. האתר הקדוש נמצא כיום בשליטת כוחות הביטחון הישראלים.

ההתיישבות היהודית בחברון

בשנת 1968, קבוצה של ישראלים קיבלה רשות לעשות את הפסח בבית מלון בחברון. לאחר החגים הקבוצה נשארה במלון וקיבלה את תמיכתם של מספר פוליטיקאים ישראלים. רק כעבור מספר חודשים הושגה פשרה בין חברי הקבוצה, ובראשם הרב משה לוינגר, לבין הרשויות הישראליות וניתן לה שטח אדמה במזרח חברון שהוחרם על ידי צה"ל. זו הייתה תחילתה של התנחלות קריית ארבע, המונה כיום 7,000 עד 9,000 תושבים. קראו עוד על ההתיישבות היהודית בחברון כאן.