אוזן קשבת והיכולת לגשת לאנשים הן תכונות חשובות הנדרשות ממשקיף דובר ערבית בחברון.

נאסר אלטאי עוצרת ברחוב כדי לשוחח עם כמה נערות פלסטיניות בדרכן לבית הספר. היא מברכת אישה מבוגרת בדרכה לתל רומידה ומשוחחת עם כמה נערים. לאחר כמה שנים של לימודים בחקר המזרח התיכון בנורווגיה, נאסר אלטאי החליטה להגיע לחברון כדי לעבוד עם ארגון TIPH, כדוברת ערבית.

- הגעתי לכאן משום שרציתי לראות ולחוות את "החיים האמיתיים", ולא רק לקרוא עליהם בספרים. עכשיו אני כאן, פוסעת ברחובות חברון, ואני מגלה שהסכסוך עמוק יותר ומאתגר יותר משדמיינתי. נאסר היא אחד ממספר משקיפים בארגון TIPH, הדוברת את שפת האזור. פטרול רגיל של ארגון TIPH כולל משקיף דובר ערבית אחד ומשקיף בעל רקע משטרתי או צבאי. יום של פטרול כולל הליכה ונסיעה ברחבי העיר, כאשר המוקד העיקרי הוא על מקומות שסביר להניח שיקרו בהם דברים.

- כל יום הוא מעניין, ואני לומדת דברים חדשים אודות חברון והאנשים החיים בה. עט, מחברת ומצלמה הם כלי העבודה החשובים ביותר שיש לנאסר כמשקיפה. מפעם לפעם היא אחראית גם לענות לטלפון הנייד ל"מתקשר דובר ערבית". זהו קו חם הפתוח 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, והוא מיועד לפלסטינים שזקוקים להתקשר לארגון TIPH בדחיפות. שתיית קפה ותה ביחד הם חלק מהתרבות בחברון, וגם מיום עבודתה של נאסר. שתיית תה ביחד משמעה שיתוף בחדשות ובמחשבות, והיא מעניקה לאנשים הזדמנות לדבר על האתגרים שהם נתקלים בהם במהלך החיים בחברון.

- חשוב מאוד להיות מאזין טוב. אנחנו רוצים להראות לאנשים שאנחנו להוטים לשתף את הסיפורים שלהם בכדי להבין את המצב בחברון ולמלא את המנדט שניתן לנו.