ארגון TIPH הוקם מכוח הסכם בין הרשויות הישראליות והפלסטיניות. ההסכם קובע את היקף המנדט של TIPH , את האופן שבו כוח המשימה אמור לפעול, ואת תחום האחריות שלו.

ההסכם קובע, שנורבגיה, איטליה, דנמרק, שבדיה, שווייץ וטורקיה יספקו לארגון TIPH כוח אדם ויתאמו את פעילויותיו. מבנה הארגון ופעולותיו הוסדרו במזכר הבנות שנחתם ב- 1997.

 

החלטה 904 של מועצת הביטחון של האו"ם, 18 למרץ 1994

הקריאה הראשונה למשקיפים בינלאומיים בחברון נערכה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם לאחר הטבח במסגד אברהימי / מערת המכפלה ב- 25 לפברואר, 1994. באמצעות החלטה 904, מועצת הביטחון גינתה גינוי חריף את הטבח ודרשה אמצעים שיבטיחו את ביטחונם והגנתם של תושביה הפלסטינים של חברון. ארגון ה- TIPH הוקם לראשונה ב- 1994, אך הוא חדל לפעול באוגוסט של אותה השנה כיוון שלא נתאפשר להגיע להסכם לגבי הארכת המנדט.

הסכמי אוסלו 2 , 28 לספטמבר 1995

בספטמבר 1995, הצדדים דרשו נוכחות בינלאומית זמנית נוספת בחברון, בכפוף להסכם הביניים לגבי הגדה המערבית ורצועת עזה ("אוסלו II " או "טאבה"). הסכם אוסלו 2 טיפל בפריסה המחודשת החלקית של הצבא הישראלי בחברון, ובמגבלות התנועה בעיר.

פרוטוקול הנוגע לפריסה המחודשת בחברון, 17 לינואר 1997

פרטי הפריסה המחודשת בחברון הוסכמו בין ישראל ואש"ף בפרוטוקול הנוגע לפריסה המחודשת בחברון. הפרוטוקול מתאר גם את חלוקת האחריות בעיר בכל הקשור לנושא הביטחון. שני הצדדים אישרו את מחויבותם לשמור על חיים רגילים בחברון ולמנוע פרובוקציות או חיכוכים העשויים לטרפד ולסכן מאמצים כאלה.

ההסכמים לגבי נוכחות בינלאומית זמנית בעיר חברון

ב- 21 לינואר 1997, ישראל ואש"ף הסכימו ביניהן בנוגע לנוכחות בינלאומית זמנית בחברון. ההסכם ייסד את ארגון TIPH כפי שהוא מוכר כיום וקבע את המנדט שלו, כמו גם את משימותיו ואת תחומי האחריות שלו. ההסכם כפוף לחידוש מדי חצי שנה.

מזכר ההבנות בנוגע למיסוד נוכחות בינלאומית זמנית בחברון

זמן קצר לאחר ההסכם, שש המדינות החברות בארגון TIPH סיכמו ביניהן לגבי מזכר הבנות ( MOU ) לגבי המבנה הארגוני והקווים המנחים להפעלת ארגון TIPH . מזכר ההבנות חתום על ידי המדינות החברות בארגון TIPH והתקבל על דעתן של ישראל והרשות הפלסטינית.