הדרישה הראשונה למשקיפים בינלאומיים בחברון נעשתה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם (בהחלטה 904) לאחר הטבח במסגד אברהימי / מערת המכפלה ב- 25 לפברואר 1994.

ארגון TIPH הראשון

חודש לאחר הטבח, נציגים של הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) וישראל חתמו על הסכם הממסד נוכחות בינלאומית זמנית בחברון ( Temporary International Presence in Hebron – TIPH ). המנדט ניתן כדי לסייע לקידום היציבות ולהשבת החיים הרגילים בעיר. איטליה, דנמרק ונורבגיה נתבקשו לשלוח משקיפים. המשקיפים מטעם ארגון TIPH החלו לסייר בעיר ב- 8 למאי 1994. עם זאת, לא ניתן היה להגיע להסכם לגבי הארכת המנדט, וארגון TIPH יצא מחברון לאחר שלושה חודשים ב- 8 לאוגוסט 1994.

 

שלב הביניים של ארגון TIPH

המשא ומתן לשלום בין אש"ף וישראל נמשך. ב- 28 לספטמבר 1995 הסכם הביניים בנוגע לגדה המערבית ולרצועת עזה (אוסלו II ) (קישור) נחתם, והוא דרש פריסה חלקית מחודשת של צבא ההגנה לישראל (צה"ל) בחברון. זאת ועוד, הוא דרש ייסוד כוח משימה נוסף של ארגון TIPH בעיר. ב- 12 למאי 1996 הוקם כוח המשימה המחודש של TIPH , וחבריו היו אזרחי נורבגיה בלבד. הוא הכין את השטח לכוח המשימה הסופי של ארגון TIPH , שהוקם עם הפריסה החלקית המחודשת של צה"ל בחברון, שהתרחשה בינואר 1997.

ארגון TIPH כיום

ב- 17 לינואר 1997, הצדדים חתמו על הפרוטוקול הנוגע לפריסה המחודשת בחברון ו- 4 ימים אחר כך חתמו על ההסכם בנוגע לנוכחות הבינלאומית הזמנית בחברון. שש מדינות, נורבגיה, איטליה, דנמרק, שבדיה, שווייץ וטורקיה, נתבקשו לשלוח כוח אדם, ונורבגיה שימשה כמתווכת. ב- 30 לינואר 1997, המדינות חתמו על מזכר הבנות ( MoU ) באוסלו. ב- 1 לפברואר 1997 כוח המשימה הרב לאומי של ארגון TIPH נכנס לתוקף.