חברון היא העיר הגדולה ביותר בגדה המערבית, ואוכלוסייתה מונה כ- 170,000 נפש. זוהי בירת המחוז של ממשל חברון, הממשל הגדול ביותר בגדה המערבית. מאז תחילת 1997, בעקבות פרוטוקול חברון, העיר חולקה לשני חלקים: H1 ו- H2 . אזור H1 , ביתם של כ- 140,000 פלסטינים, עבר לשליטת הרשות הפלסטינית. אזור H2 , ביתם של כ- 30,000 פלסטינים וכ- 500 מתנחלים ישראלים ב ארבע התנחלויות, נותר בשליטת צה"ל.

 

מרכז מסחרי

חברון הינה מרכז מסחרי ותעשייתי באזור, וכיום היא מייצרת שליש מהתמ"ג של הגדה המערבית. תעשיית האבן בחברון יוצרת הכנסות גדולות. אבן הגיר המיוחדת המצויה באזור נחצבת ומשמשת לבנייה ברחבי האזור. מגזרים כלכליים חשובים נוספים הינם מוצרי הנעלה ועור, וכן סדנאות הקדרות של חברון ומפעלי הנפחות שבה. ועדיין יצרנים מקומיים מתקשים לייצא את המוצרים שלהם, או אפילו לשלוח אותם לירושלים, בשל המגבלות שנכפות על ידי הרשויות הישראליות.

שפל כלכלי

הכלכלה המקומית באזור H2 ובעיר העתיקה בחברון היא זו שנפגעה במידה המרובה ביותר. אזור השוק הישן של חברון שימש כצומת כלכלית בדרום הגדה המערבית. לפי סקר שנערך על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים ( OCHA ) בשנת 2007, 1,829 חנויות פלסטיניות שממוקמות באזור H2 נסגרו מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000. סגירת החנויות התרחשה בעיקר בגין צווים צבאיים, ובשל משטר עוצר וסגר שנכפה על ידי הרשויות הישראליות וחיבל בפעילות הכלכלית.

סגרים

בשנת 1994, הרחוב שהיה השוק הראשי בחברון, רחוב השוהדה, נסגר לתנועת כלי רכב והולכי רגל פלסטיניים מתוקף פקודות הצבא. בהתאם לפרוטוקולים של חברון משנת 1997, על הרחוב להיות פתוח מחדש לתנועת פלסטינים. עובדה זו יושמה באופן חלקי במהלך 1997 ו- 1998. עם זאת, מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, הרחוב נסגר שוב לתנועת פלסטינים.

לפי מחקר שנערך על ידי הועדה הבינלאומית של הצלב האדום ( ICRC ) בשנת 2009, % 77 אחוזים מהפלסטינים הגרים באזור H2 בעיר העתיקה בחברון חיים מתחת לקו העוני.